יונתן אברהם והמעיינות

קאנטרי ישראלי

עם הפק”ל והפינג’אן, בשעת צהריים מאוחרת, יושבת החבורה. נחת של שישי, ריח אורנים באוויר, שמש משתקפת בעיני הבנות. בחור אחד תופס דרבוקה, שני מחזיק גיטרה, שלישי עם חליל והרביעי אחראי על הקפה. לאט לאט, מצטרפים כל מבקרי המעיין אל השירה.. “אז כשהשמש בשמיים… וגופך טבול במים… כל הרי ירושלים… משתקפים לך בעיניים..” כך החלה דרכו של הרכב ייחודי זה. מהחבר’ה. כהד מן ההרים, כמו בסיפור מעשיות ונדודים, מביא ההרכב אל האוזן שירי דרך ושביל, מדורה וטיול, בית וטבע, החוברים בחוטים של נוסטלגיה, חום… וחברות.